הגרוש שלה ניתק לה את הטלפון בפרצוף.
היא נעלבה: “זה לא מגיע לי.”
הרגש נתפס בכעס גדול.
כשאנחנו חושבים שמגיע לנו, אז אנחנו לא מבינים למה הייסורים.
זה יושב על ההבדל בין אמת לאמת לאמיתה.
האמת שלנו היא משהו סובייקטיבי.
זו הדרך שבה אנחנו רואים, דרך המשקפיים שלנו, את העולם.
המשקפיים שלנו הם סך כל החוויות הרגשיות שלנו, ההבנות שיש לנו עוד מינקות.
ההשקפה שלנו משקיפה רק על החלק שלנו, בזווית מאוד מאוד צרה של המציאות —
כל כך צרה שאנחנו לא יודעים מה קורה אצל השכן שלנו, ובטח ובטח מה קורה בעיר אחרת, או בכלל בארץ אחרת.
האמת לאמיתה היא אמת שנמצאת הרבה מעבר לבני אדם ולהשקפה ספציפית.
האמת לאמיתה רואה את כל הגלגולים, ויכולה בקלות להפוך את כל כללי הצדק שאנחנו מכירים.
זו האמת האלוקית שחולשת על כל האמיתות של הנברא.
לכן אין כזה דבר “מגיע לי משהו אחר”.
צריך לצאת מתפיסת הקורבן.